70 דונם, שתי כנסיות, ופסיקה שמסעירה את שלומי
בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא בפברואר 2026 פסיקה שעשויה לשנות את פני שלומי העתיקה: השופט רון סוקול קבע כי יש לאפשר קיום פולחן דתי נוצרי במבני הכנסיות שבכפר הערבי הנטוש אל-בצה — על אף התנגדות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון וראש העיר גבי נעמן.
העתירה: שתי כנסיות נגד ועדת התכנון
העתירה הוגשה במשותף על ידי הכנסייה היוונית-קתולית והכנסייה היוונית-אורתודוקסית — שני גופים דתיים שטוענים לזיקה היסטורית עמוקה למבני הכנסייה שנותרו באזור. העתירה כוונה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, שאישרה את תוכנית "שלומי העתיקה" ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על שטח של כ-70 דונם.
התוכנית אפשרה שימוש במבנים לצורכי תיירות ותרבות — אך אסרה במפורש קיום פולחן דתי. הכנסיות טענו שמדובר בפגיעה בחופש הדת ובהתעלמות מהקשר ההיסטורי של המקום.
התוכנית, שעליה חתום צוות מתכננים בראשות האדריכל ערן מבל, מציעה בינוי המתחקה אחר הציר הראשי ההיסטורי של הכפר בכיוון דרום-צפון, ליצירת ציר הולכי רגל המייצר רצף בין העיר מדרום, דרך כיכר המרכז המסחרי, העירייה, המתחם המוצע והמבנים לשימור הפזורים לאורכו ועד לאזור נחל חניתה והשכונות שלאורכו בצפון.
מה קבע בית המשפט?
השופט סוקול קיבל את העתירה וקבע כי הוועדה המחוזית התעלמה מהזיקה ההיסטורית של הקהילה הנוצרית למבני הכנסייה. בפסק הדין נכתב: "הוועדה קבעה כי ניתן יהיה לעשות שימוש במבני הכנסייה לשירותי תרבות וקהילה, מבלי להבהיר מדוע שימושים מותרים אלו אינם כוללים גם שימוש לתפילה וטקסי דת".
הפסיקה מתירה תפילה ופולחן בשני מבני הכנסיות הכלולים בתוכנית. מדובר בפסיקה תקדימית: היא מכירה בזכויות דתיות על מבנים היסטוריים גם כאשר הם שולבו בתוכנית פיתוח עירונית חדשה.
עמדת הרשות: "אצבע בעין לתושבי שלומי"
מי שהופתע וכעס על פסיקת בית המשפט הוא ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, שמלווה את התוכנית המורכבת הזו מזה זמן רב. "ההחלטה מאכזבת", הצהיר נעמן לאחר הפסיקה. "על פיה, המבנים האלה הם מבני מורשת. אנחנו לא נגד פולחן דתי. איש באמונתו יחיה… מאחר שאין כאן תושבים נוצריים הרי שמי שמבקש לעשות כאן טבילות, חתונות וטקסי קבורה ואבל, זה כאילו שהוא מכניס אצבע לעין לתושבי שלומי, וזה יגיע גם לוויכוחים ולמריבות".
כבר בחודש מאי 2024, התריע נעמן על המוקש הפוטנציאלי כשחשף כי "היחידים שמקשים כרגע על ביצוע התוכנית הם הנציגים הקתולים, שרוצים לפתוח את הכנסייה לציבור ולקיים בה טקסים וחתונות". נעמן הודיע כי "אנחנו נלמד את פסק הדין ונבדוק אפשרות לערער".
מה זה אומר לתושבים?
- עיכוב בהליכי הפיתוח: אם המועצה תחליט להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, יישום תוכנית "שלומי העתיקה" עלול להיתקע בסבך משפטי שיעכב את שיווק הקרקעות ואת פיתוח התיירות במקום.
- שינוי באופי המרחב הציבורי: פסיקת בית המשפט פותחת פתח לקיום טקסי דת (חתונות, לוויות, טבילות) בלב לבה של שלומי, מה שיביא קהל מתפללים חיצוני אל תוך שכונת מגורים ומסחר, דבר שראש המועצה מזהיר כי יוביל לחיכוכים מיותרים.
- מה עושים? תושבי האזור, ובמיוחד תושבי השכונות הסמוכות לנחל חניתה שגובלות בתוכנית, צריכים לעקוב אחר צעדי המועצה בחודשים הקרובים, שכן ההחלטה האם לצאת למאבק משפטי נוסף תשפיע ישירות על צביון עירם. פנינו למועצה לעדכון נוסף — פרטים יפורסמו בהמשך.
רקע
שלומי, יישוב בקו העימות בגבול לבנון עם כ-8,000 תושבים, הוקמה בשנת 1950 על שרידי הכפר הערבי הגדול אל-בצה, שיושביו נטשו אותו ב-1948 וכמעט כל בתיו נהרסו. הכפר מנה בעבר עד 2,950 תושבים (למעלה מחציים נוצרים) והכיל שני מסגדים, שלוש כנסיות וקברי קדושים. בעוד מרבית המאמץ הציבורי מופנה להגנה ולמיגון, סוגיות פיתוח הנדל"ן נותרו קריטיות לכלכלת היישוב ולעתידו האורבני. [לפי כתבה של ג'יא נרדי, פברואר 2026]
תגיות: #שלומי #גליל_מערבי #שלומי_העתיקה #בית_משפט_מחוזי #נדלן #תיירות
