שלומי, היישוב שחזר מן העקירה הממושכת והפך לסמל לחוסן, נמצאת בעיצומה של "פריצה גדולה היסטורית". עלות פרויקטי הפיתוח והביטחון מסתכמת במאות מיליוני שקלים. אולם, דווקא כאשר המועצה מתמודדת עם האתגר הלוגיסטי הגדול ביותר – שיקום היישוב לקראת השיבה הביתה – אני נחשף לתנודתיות ניהולית בדרגים הבכירים, המעוררת שאלות לגבי היציבות האמיתית מאחורי מסכי העדכונים היומיים.
האם חילופי הגברי התכופים בצמרת המועצה משקפים אי-יציבות מובנית, או שמא מדובר בניסיון מהיר לכסות על כשלים תפעוליים בסיסיים שנחשפו במלוא עוזם במהלך 14 חודשי המלחמה והפינוי?
מעגל המנכ"לים הנצחי: לוצ'י חוזר, היכן שגב?
בפוסט מיום 19/9/25, מברך ראש המועצה, גבריאל נעמן, על שובו של אל"מ (מיל') לוצ'י יוסף לניהול המועצה המקומית כמנכ"ל. לוצ'י, שכיהן בתפקיד זה חמש שנים וחצי בעבר, זכה לשבחים על כך שבזכותו "ידענו להתנהל נכון בתקופת הפינוי תוך מתן שירות טוב לקהילה".
הבעיה היא, שהמועצה כבר פועלת תחת מנכ"ל מוצהר: סא"ל שגב עייש. שגב עייש, שמונה לאחרונה, השתתף בישיבות קריטיות לקידום מכרזי הביטחון, והוצג כמנכ"ל המועצה בכינוסים שונים.
המצב שבו ישנם שני אנשים המוצבים (או שבים לתפקיד) בראשות ההנהלה, במקביל לתקופה המאתגרת ביותר, מעיד על כאוס ארגוני או על ניסיון לביצוע מהלך מהיר של 'כיבוי שריפות' ניהולי. החזרת מנכ"ל קודם, לוצ'י יוסף, מעלה ספקות לגבי הצלחתו של המנכ"ל הנוכחי, שגב עייש, להשתלט על משימת השיקום המורכבת.
ההוכחה לכשל: המשימות המרכזיות של המנכ"ל החדש
הזווית הביקורתית מחמירה כשמנתחים את סדר העדיפויות שניתן למנכ"ל החוזר, לוצ'י יוסף:
1. שיפור חזות היישוב וניקיונו.
2. תחזוקת גינון מיטבית.
3. הקמת מערך פיקוח עירוני נחוש ומסודר.
העובדה שבראש רשימת המשימות עומדים תיקון כשלים בסיסיים בשירותי הליבה (ניקיון, גינון ופיקוח) משקפת תמונה עגומה: שירותי התשתית של שלומי קרסו או הוזנחו באופן משמעותי במהלך 14 חודשי הפינוי.
המועצה אישרה תקציבים להקמת מחלקת פיקוח עירוני ואכיפה שתתחיל לפעול רק ב-1/10/25. כמו כן, הוחלט להעסיק קבלן נוסף לסילוק חומרי בנייה ופסולת בשכונת יערית, לאחר שהעומס ברחובות היה "רב במיוחד". הצורך בהשקעה עצומה ובהקמה מחדש של מחלקות בסיסיות מעיד כי המערכת המנהלית האחרונה לא הצליחה לשמור על הקיים בזמן המשבר, מה שמחייב גיוס מנהל ותיק בדחיפות כדי להחזיר את הסדר הבסיסי.
גל פרישות ומשרות ייעוץ מפוקפקות
התנודתיות אינה מוגבלת רק לראשות המועצה. ניתוח הפוסטים מראה על גל פרישה בדרגים ותיקים ובמקביל – יצירת תפקידים חדשים:
• פרישה סמלית: מנהלת לשכת ראש המועצה, ירדנה ראובן, פרשה לאחר 26 שנים של עבודה מסורה. בנוסף, דווח על פרישתם של עובדים ותיקים נוספים, כולל עובדי שפע ותומכי חינוך. הפרישה המרוכזת של עובדים ותיקים משירות הליבה של הרשות, ברגע בו היישוב זקוק להם ביותר, מחלישה את הבסיס הארגוני.
• אישור תקציבי ללא הצדקה: במליאת המועצה שנערכה ב-25/11/24 (ישיבה שנדחתה "שוב ושוב מסיבות שונות ללא כל הצדקה"), אושרו מינויים יקרים: עוזר מנכ"ל בשכר של עד 40% משכר מנכ"ל, ועוזר ראש מועצה בשכר של עד 45% משכר מנכ"ל.
מדוע יש צורך במינוי דחוף של עוזרים בשכר כה גבוה בשיא העבודה, כאשר מנהלים בכירים (כמו שגב עייש ודוד תורג'מן) כבר מנהלים את הפרויקטים הלאומיים? האם מטרת המינויים היא שיפור מקצועי, או שמא נועדה ליצור מנגנון ניהולי צמוד שישלוט בזרימת המידע והתקציבים החדשים שהתקבלו, תוך עקיפת הדרגים המקצועיים הקיימים?
הפער בין הרטוריקה למציאות הניהולית
ראש המועצה גבי נעמן משתמש בדפוס תקשורת אישי ומחבק, המדגיש את החוסן הקהילתי ואת האמונה. הוא מדגיש שוב ושוב כי הוא פועל "שלכם ולמענכם כל העת", והוא אינו חוסך דבר למען הילדים.
אך דווקא רמת הפירוט הגבוהה בפוסטים חושפת את הקושי:
• מצוקת הנגישות: ראש המועצה עצמו מודה כי בשל "ריכוז מאמצים לטובת כל הפרויקטים", הוא "לא הייתי פנוי לקבלת קהל במשרדי כתמיד ועל כך אני מתנצל". זו הודאה בכך שהצורך בניהול המיקרו של התקציבים והפרויקטים בא על חשבון קשר ישיר ויומיומי עם הציבור.
• העברת אחריות: המועצה מעבירה אחריות כבדה לתושבים, לדוגמה, בצורך להירשם ולשתף פעולה "באופן מלא" עם פרויקט הממ"דים, תוך שהיא מדווחת על קשיים בגיוס חתימות.
מסקנה: שיקום חיצוני, ניהול פנימי שביר
שלומי מובילה בהיקף הפיתוח החינוכי, הביטחוני והתשתיתי שאושר לה. אולם, התחקיר מעלה חשש כבד: הזרמת כספים עצומה (כ-34 מיליון ש"ח למבני ציבור, 41.5 מיליון ש"ח לביטחון) לתוך מערכת מנהלית שאינה יציבה או שיש לה קשיים תפעוליים בסיסיים, עלולה להפוך את תנופת הפיתוח לתוהו ובוהו ביצועי.
החזרתו של מנכ"ל קודם, על רקע פרישות של ותיקים והכרה בכישלון בשירותי הליבה (ניקיון, פיקוח), מצביעה על כך שהטלטלה הניהולית היא כנראה ניסיון דחוף להציל את המוניטין הניהולי הפנימי של הרשות, רגע לפני שהתושבים חוזרים לראות במו עיניהם את ההשלכות של הפינוי הממושך. החוסן האמיתי של שלומי יימדד לא רק בגובה התקציבים שגויסו, אלא ביכולתה של ההנהגה החדשה-ישנה לממש את הפרויקטים, תוך מתן שירות בסיסי ויציב, ללא משרות ייעוץ מפוקפקות וחוסר יציבות ניהולית. |
