הצהרת הרשות על 'חזרה מלאה' נפגשת עם מציאות של תשתיות קריסות ותושבים ללא שירותים בסיסיים
נתונים רשמיים מהרשות לשלום ולגאווה (כפרניק) מדגישים כי 87% מתושבי הצפון שפונו במהלך המלחמה שבו לבתיהם. בחלק מהיישובים, כולל שלומי, נשמעות דיווחים על חזרה מסיבית — אך לא על שחזור תפקוד.
ראשת עיריית שלומי, אירית כהן, ציינה באירוע קהילתי השבוע כי 'רוב התושבים שבו', אך הוסיפה כי 'השיקום בתשתיות יימשך חודשים'. עם זאת, תושבים מקומיים מדווחים על מצב קשה: תקלות חוזרות בחשמל, זרימת ביוב לא מאולצת, ומבנים קריטיים — כמו בית הספר האזורי ומרכז הקהילה — עדיין סגורים לשימוש, למרות שהתקופת הפינוי הסתיימה לפני כמעט שלושה חודשים.
במכתב שנשלח למזכירות העירייה上周, קבוצת תושבים דרשה הסבר על הלוח הזמנים לתיקון הביוב באזור גבעת השמש, שם נרשמה דליפת חומרים רעילים אל מגרש ילדים. גם בקשת תושבים להפעלת מערכת מערכות חירום מקומית (כמו מגדל תדריך או מוקד פנימי) נותרה ללא תגובה רשמית.
השאלה אינה רק 'כמה אנשים שבו' — אלא האם הם חוזרים לבית, או למחנה-תשתית? כשאין חשמל יציב, אין ביוב בטוח, ואין מוסדות חינוך או קהילתיים פעילים — האם החזרה היא באמת חזרה?
