המועצה מכריזה על 'נס חזרה' — אבל חצי מהמשפחות עדיין רצות למקלטים תחת אש
בזמן שראש המועצה גבי נעמן מתגאה ב-108% חזרת תושבים, 500 משפחות בשלומי נותרו ללא ממ"ד תקני — והן לא סתם מספרים. הן אימהות שמנשקות ילדיהן לפני כל אזעקה, זקנים שמתנשפים במדרגות כדי להגיע למקלט ציבורי מיושן, וצעירים שמחכים לשכונה חדשה — בעוד פרויקט 'נוף בראשית' תקוע בבוץ בירוקרטי ופיננסי.
איפה הכסף? איפה הביצוע? ואיפה האמון?
הבטחה אחת, מציאות אחת: 500 משפחות חשופות
ההכרזה על השלמת 300 ממ"דים מתוך 800 חסרים [5] אינה סיבה לחגיגה — אלא אזהרה. זה אומר ש62.5% מהמשפחות המורשות לחיות בשלומי עדיין חסרות הגנה בסיסית. בתקופת מבצע 'שאגת הארי', כשכל צבע אדום הוא פגיעה אפשרית, זה לא כשל ניהול — זה כשל אחריות. ובעוד הממשלה העבירה מאות מיליוני שקלים לתשתיות ביטחון בצפון [6], התשובה של המועצה היא: 'עוד לא הספקנו'.
'נוף בראשית': חלום נדל"ני שהפך לסיוט בירוקרטי
השכונה שאמורה להכפיל את אוכלוסיית שלומי — 4,000 יחידות דיור, שיווק אסטרטגי, גלגלת עתיד — נעצרה על ידי ממצאי רשות העתיקות [9, 10]. אבל זו לא רק בעיה ארכאולוגית. זה גם סימן לביטחון יזמי נמוך: מכרז 'מחיר מטרה' של רמ"י ל-514 דירות נכשל לחלוטין — ללא אף הצעה אחת [11, 12]. למה? כי יזמים לא מוכנים לקחת סיכון ביישוב שמערכת הביטחון שלו לא מספקת מחסה בסיסי למחצית התושבים.
החלפת מנכ"לים: טיפול בסימפטומים, לא במחלות
המינוי החוזר של המנכ"ל יוסף לוצ'י [4, 13] לא נובע מתכנון אסטרטגי — אלא מתגובה לכשלים חדים: מבצע 'חצי מיליארד' שגרם לנזקים תשתיתיים קשים [13, 14], חוסר שקיפות בהוצאת כספי השיקום, ותהליך פינוי שנדמה שמתנהל על פי סדר עדיפויות פוליטית ולא לפי דחיפות אזרחית. חילופי בכירים אינם תיק — הם סימן שאף אחד לא נושא באחריות.
מה זה אומר לתושבים — לא לממשלה, לא למועצה, אלא לכם:
- אם אתם מחכים לממ"ד: אין לכם זמן לחכות לתוכנית הבאה. פנו ישירות לפיקוד העורף עם מסמך אישור מועצה (גם אם הוא לא מעודכן) — ולנו ב-שלומי אונליין נסייע במערכת הפניות המואצת.
- אם רכשתם או מתכננים לרכוש ב'נוף בראשית': השיווק לא יתחיל לפני פתרון מלא עם רשות העתיקות — וזה יכול לקחת שנים. בדקו את האפשרויות בפרויקטים פעילים כמו 'הדרים' או 'הקריות המערביות'.
- אם שולמים מיסים: שאלתכם צריכה להיות פשוטה: איפה 448 מיליון הש"ח של 'מבצע חצי מיליארד' נעלמו? מי בדק את ההוצאות? האם נערך ביקורת פנימית — או רק מינויים חדשים?
התושבים אינם סטטיסטיקה. הם לא 'חוזרים' — הם חיים כאן. והם לא צריכים לחגוג 'ניצחון' על חזרתם, אלא לדרוש את הזכות הבסיסית לחיות בלי פחד, בלי בירוקרטיה מיותרת, ובלי שיגידו להם ש'עוד מעט' — כשכל 'עוד מעט' הוא עוד צבע אדום, עוד אזעקה, עוד משפחה שבורחת למדרגות.
