בזמן שהתקשורת הארצית מהללת את חזרת התושבים, משלמי המיסים מתמודדים עם אזעקות, זום והיעדר מיגון – ללא רשת ביטחון כלכלית
הפער בין הכותרות למציאות
אם תקראו את העיתונות הארצית השבוע, תחשבו ששלומי הפכה לגן עדן פסטורלי. "כל המדינה מדברת על הישוב שחזר ב-108 אחוז אחרי המלחמה הקשה: 'זה נס'", זועקת הכותרת בעיתון מעריב. גם קולגות מהצפון עולים לרגל ומהללים את "המנהיגות השקטה והנחושה". אך כאשר מקלפים את שכבות יחסי הציבור והפואטיקה, תושבי שלומי נשארים עם השורה התחתונה: יח"צ ארצי לא משלם במכולת, ו"נס" לא מגן מפני כטב"מים.
היח"צ המוניציפלי: "פלא ישראלי מודרני"
אין ספק שחזרתם של רוב מוחלט מתושבי שלומי לבתיהם היא עדות לאהבת המקום. המועצה וראש המועצה ממנפים את הנתון הזה עד תום. בעיתונות מוסבר כי התושבים חזרו בגלל "האמון והאהבה למנהיגות המקומית", וכי הניהול המוצלח והעדכונים השוטפים הם אלו שהובילו להצלחה חסרת התקדים. המועצה דואגת לטפח את נרטיב ה"כולנו משפחה אחת גדולה" ומשווקת את היישוב כהצלחה בקנה מידה היסטורי.
הזווית הביקורתית: מי משלם על ה"נס"?
אבל הגיע הזמן לדבר על מה שקורה כשמכבים את המצלמות של הערוצים הארציים. בזמן שהמדינה טופחת לשלומי על השכם, היא בעצם מתנערת מאחריותה הכלכלית והביטחונית לתושבים:
1. "שגרת חירום" תחת אש: בזמן שמהללים את החזרה לשגרה, דיווחי השטח של "חמ"ל" מלאים בהתרעות על חדירת כלי טיס עוינים וירי טילים לאזור שלומי. ראש המועצה עצמו מודה כי "הלחימה בעיצומה" ודורש מהתושבים לשהות בסמוך למרחבים המוגנים. לקרוא לזה "חזרה לחיים" זו זריית חול בעיני הציבור; זוהי הישרדות יומיומית תחת אש.
2. המלכוד הכלכלי של "החוסן": כאשר עיריית שלומי מתגאה בכך שהתושבים חזרו וכי אין צורך בפינוי, היא למעשה מכשירה את הקרקע להפקרתם הכלכלית. מערכת החינוך חוזרת ללמידה מרחוק (זום), אירועים מבוטלים, ואסור לקיים התכנסויות. המשמעות המיידית: הורים נאלצים להישאר בבית ולהפסיד ימי עבודה. היכן הדרישה התקיפה מהמדינה לפצות את משלמי המיסים הללו? "להיות ממושמעים" ו"לקבל חיבוק" אלו סיסמאות שלא משלמות שכר דירה או משכנתא.
3. אשליית המיגון המלא: המועצה קוראת לתושבים להיכנס לממ"דים, אך באותה נשימה מודה כי מתוך 800 ממ"דים חסרים ביישוב, נבנו רק כ-300. מה אמורים לעשות 500 בתי אב שחוזרים ל"נס" של שלומי ללא מרחב מוגן תקני בתוך הבית בזמן מתקפת פתע?
תושבי שלומי הוכיחו את אהבתם לעיר ברגליים, אבל זכות הציבור לדרוש שהחוסן שלהם לא ינוצל כדי לפטור את ממשלת ישראל מאחריות. אנחנו לא "פלא מודרני" שנועד לייצר כותרות נוחות לעיתון. אנחנו אזרחים שדורשים ביטחון מלא ורשת הגנה כלכלית.
