ההחלטה הופכת את התוכנית העירונית, מערערת את פרויקט התיירות של 'שלומי העתיקה' — ומעוררת חשש למתיחות קהילתית
בית המשפט המחוזי בחיפה הפך לאחרונה את החלטת ועדת התכנון המקומית ונתן את האישור המשפטי לקיום טקסי דת נוצרים בכנסיות הנטושות בכפר אל-בצה, הממוקמות במרכז שלומי — באזור שנקרא רשמית 'שלומי העתיקה'. ההחלטה, שנגזרה מסדרת ערעורים שהוגשו על ידי קבוצות דתיות וארגונים בינלאומיים, מביאה לידי ביטוי סתירה יסודית בין אינטרסים דתיים, תכנוניים וקהילתיים.
לפי מקורות ב-Calcalist (מקורות 71–77, 138–141, 267–274), בית המשפט קבע כי הכנסיות, למרות מצבן הנזיל וההיעדר של פעילות דתית מתמשכת מזה עשורים, מהוות חלק בלתי נפרד מהמורשת הדתית וההיסטורית של האזור — ולכן לא ניתן להגביל את השימוש בהן רק למטרות תיירות או מסחר. בכך הוא מנע את יישום התוכנית העירונית שאושרה ב-2022, אשר הקציבה את האתר למרכז תרבותי-מסחרי עם חנויות, קפה ומרחבים ציבוריים.
ראש המועצה גבי נעמן הגיב מיד: 'זו אצבע בעין לתושבים שמשלמי מיסים, שציפו לשינוי אמיתי באיזור — לא לחזרה לתקופת אי-יציבות, לא לאי-בהירות משפטית ולא לאי-סדר ציבורי'. הוא הדגיש כי לא נערך שום ייעוץ עם התושבים, ולא נבדקה ההשפעה על הביטחון, על זכויות השכונה, ועל היכולת לספק שירותים בסיסיים (כגון ניקיון, תאורה, ניטור) באזור שעתידה להיות מוטען יותר.
המחלוקת אינה רק תכנונית: לפי דו"ח פנימי של המחלקה לתכנון, כ-12 מיליון ₪ הושקעו עד כה בפיתוח האזור — כולל שיפוץ מסילות, הרחבת מדרכות, התקנת מערכות אבטחה ואינטגרציה עם מסלול ההליכה הלאומי. כעת, עם אפשרות של קיום תפילות שבועיות, יש חשש לאי-תאמות בתכנון: חוסר גישה לנכים, עומס על תשתיות, וסיכון להגברת נוכחות זרה ללא שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות.
התושבים, ביניהם עשרות משפחות חדשות שרכשו דירות באזור, דורשים הסבר: מאין הכסף להפעלת הכנסיות? מי אחראי לביטחון בזמן הטקסים? האם יתבצעו שינויים במדיניות החנייה, ברמת הרעש, או באיסורים על פעילויות מסחריות בסביבה? אלו לא שאלות תיאורטיות — אלא שאלות על הכיס, על השינה, ועל הזכות לחיים שלווים.
